מה הם כעסים ואיך נמנעים

המאמר מתייחס לנשים וגברים כאחד

אתם חיים ביחד 20,30,40 ואף יותר שנים
ככל שאנחנו מתבגרים אנחנו נעשים פחות סבלניים,הרבה יותר רגישים
ובמצב כזה קל מאד לייצר כעסים.
התאהבנו
התחתנו
הבאנו ילדים
ואז החיים מתחילים להיות קצת יותר מורכבים.
ילדים זו שמחה והרבה אהבה
אבל גם הרבה הרבה דאגה.

כאן אנחנו מתחילים ליפול להאשמות,לכעסים:
למה לא דאגת ש……
למה צריך לקנות בגדים כל כך יקרים……
למה את נותנת לו לעשות……….
בגללך הוא מאחר ל…….
בגללך בגללך בגללך
והופ מריבה והופ התקלקלה האווירה
ולא נעים.

אז הילדים גדלו בשלום ואתם עדין יחד,לא מובן מאליו -
עכשיו זה רק את והוא.
וכמו שהזכרתי ככל שאנחנו מתבגרים,עוברים את השישים
אנחנו מתחילים להיות הרבה פחות סבלניים ומאד מאד רגישים.
ובנוסף מתחילים להופיע "פגמים":
לא שומעים כל כך טוב,נרדמים מול הטלוויזיה,מופיעות יותר חרדות,נראים
פחות אטרקטיביים,הבריאות לעיתים בוגדת בנו,מודאגים יותר,והעצבים חלשים יותר.
בתנאים כאלה הרבה יותר קל לייצר כעסים,מריבה,אווירה לא טובה.

אז עד כאן ההקדמה
ועכשיו לעבודה

איך נמנעים ומה מרוויחים?
הכל נעוץ בהבנה ובהפנמה מה זה כעס,איך הוא נוצר ולמי הוא מופנה.
חשוב מאד להבין זאת כהורים,בעיקר למתבגרים,כבנים של הורינו,כבני זוג
וכחברים של אחרים.

אם תפנימו את ההסבר הבא תוכלו למנוע את הכעסים שמביאים לריבים שמביאים
לתקשורת גרועה,לאווירה עכורה,לניכור והתכנסות.

אז
א. כעס מגיע מהמערכת המוחית האוטומטית שלנו,המערכת הפרימיטיבית,
והאימפולסיבית (כמו אצל החיות). כעס מתפרץ מאיתנו כתוצאה מגירוי שמפעיל רגש: (פגיעה,העלבות) .
הרגש יושב על חוויות עבר בתוך התת מודע שלנו, שמשדר לנו שאנחנו לא מספיק טובים.
וכשמישהו "מעליב" אותנו בדיוק בנקודה הרגישה הזו שאנחנו חלשים עם עצמנו,
כאן מתרחש הפיצוץ שמקורו כאב, כאב גדול שיושב בתוכנו ובא לידי ביטוי בכעס לעיתים עד דמעות.

עכשיו שהבנו את סעיף א. קל לנו יותר להבין שכעס של מישהו אחר עלינו לרוב בכלל
לא קשור בנו הוא קשור בכאב של הכועס.
אם אנחנו מבינים זאת נוכל לעמוד בפרץ הכעס ממקום של אמפטיה והבנה שהאיש הכועס חווה כרגע כאב.

לא,אני לא אומרת שעלינו להסכים לחטוף כעסים.
אני אומרת שכאשר אנחנו מבינים שהכעס לא קשור אלינו נראה לאחר שאנחנו מבינים את הכאב שלו
בכך שלא נגרר לכעוס בחזרה כי משם אין כבר דרך לרגיעה.

אז מה כן לעשות?
למשל לומר "אני מצטערת שכך אתה מרגיש", משפט כזה "יהרוג" את הכעס מיידית או אחרי עוד משפט או שניים.
יותר מאוחר כשתבוא רגיעה נאמר "אני מבינה שזה מאד הכעיס אותך אבל לא מקובל עלי שתדבר אלי ככה בו נדבר על הדברים ברגוע".

ב. ויש את הכעס שאנחנו במו פינו,במלוא הכוונה,במודע מייצרים.
במקרה הזה יצירת הכעס או הימנעות ממנו ממש בידינו.
לעיתים אנחנו יודעים טוב מאד שמה שאנחנו הולכים לומר "ידליק" את השני.
בוודאות אנחנו יודעים אבל יש לנו את הקטע הזה שעכשיו בא לנו,יש לנו דחף
כביכול (לגמרי כביכול), בלתי נשלט לומר משהו למרות שאנחנו יודעים שזה יגרום לכעס.
אז בידינו למנוע את האווירה העכורה שכעסים מייצרים.
זו גדולה וכוח רב לעצור את הדחף, זו לקיחת אחריות אמיתית ליצירת אווירה טובה
ונעימה.
בהצלחה!

ג. וישנה עוד סיבה לכעס שאנחנו מאד מתקשים לזהות
וזה כאשר לאחר איכפת מאד מאיתנו והוא דואג לנו,הרבה פעמים אל מול מעשים שלנו שנראים לו שפוגעים בנו
במקום לומר "אני דואג לך אל תעשי את זה" זה יוצא
בכעס גדול.
גם כאן אם נדע לאבחן את מקור הכעס, דאגה אלי, הסיכוי שלא אפול למקום של עלבון וכעס בחזרה הוא הרבה הרבה יותר גבוה.
אם אדע להעריך את הדאגה של האחר אלי אוכל לטפל בכל הסיטואציה ממקום של תודה ולהוביל את הויכוח
לרגיעה מהירה ולאווירה של אהבה והודיה.
כי זה ממש לא מובן מאליו שמישהו כועס כי הוא דואג לנו.

רוצים אווירה טובה בבית, יחסים טובים עם הילדים,ההורים החברים
התקשרו 050-4450054

בצד ימין למעלה
תוכלו לרכוש את הספר שלי.
תוכלו לקרוא בו על אנשים כמוכם
שעשו שינוי בחייהם בתחומים שונים
ובתחום הכלכלי בעיקר

ושיהיה לכם אחלה קיץ

באהבה
דורית